סינדרום מעבר הדירה

יש אנשים שבשבילם מעבר דירה זה צעד אחד יותר מדי. לא כולם ממש "יתפרקו", אבל חלק מהאנשים יגיעו לקראת סוף התהליך למצב די שביר, או להפך - קטטוני.

בפוסט הקודם הסברנו מדוע בתקופת מעבר דירה, עוד בטרם הוזמנו מובילים לאסוף את חפצינו, חלק מאתנו עלולים כבר להיות מרוטי עצבים לגמרי.

יש הרבה בירוקרטיה, ישנה תקופה אינטנסיבית ומעייפת, והשילוב בין חרדה, מתח וצורך לקבל החלטות (או לעמוד על שלך, או פשוט לתפקד בצורה סבירה), יכול להביא אנשים למצב נפשי רעוע.

זו כנראה אחת הסיבות לכך שרבים מתלוננים על אכזבה ותסכול ממעבר הדירה, כי בחלק שבו אפשר ממש ליהנות ממנו - אחרי הכניסה לדירה החדשה - הם כל-כך עייפים ומעורערים שהם כבר לא מסוגלים ליהנות.

תיאור הסינדרום

אצל אנשים שונים יהיו לדבר, מן הסתם, גילויים שונים. אבל אפשר לצמצם את ההגדרה של "סינדרום מעבר הדירה" למצב של מתח, עם עלייה ברמת ההתנהגות החרדתית, ובשלב מאוחר יותר תסמינים של דיכאון קל - עייפות, חוסר מוטיבציה, אפאתיות, קושי ליהנות.

האם יכול בכלל אחרת? האם אפשר לעבור דירה ולא להיות עייפים ואומללים? ובכן: בהחלט כן. ישנם אנשים שאחרי מעבר דירה חשים סיפוק גדול, אפילו אופוריה. ישנם אנשים שעם סיום הובלה נהנים מאד להתחיל לסדר את חפציהם בדירה החדשה, לא להשאיר את חלקם בארגזים במשך חודשיים.

אפשר להניח שישנם אנשים שמועדים יותר ל"סינדרום" מאחרים, ואצלם קשיי המעבר יהיו גדולים יותר. אבל האמת הפשוטה היא שזה די טבעי לסיים מעבר דירה במצב פוסט טראומטי.

מה אפשר לעשות כדי להימנע

כמה דברים שיעזרו לכם לבצע את המעבר יותר בקלות:

  • התחילו מוקדם - לפחות חודש לפני המעבר, עשו סדר והקפידו לזרוק את כל מה שמיותר ולערוך רישום מסודר של מה שנשאר. על בסיס הרישום תוכלו לחשב כמה ארגזים אתם צריכים ולבקש הצעות מחיר מכמה מובילים.
  • הזמינו מראש הובלה לתאריך נוח, כמה ימים או אפילו שבוע שבועיים לפני זמן פינוי הדירה. מיינו את הרשימה שלכם לדברים שאתם זקוקים להם ביומיום ולדברים שיכולים להיארז ולהיות לא נגישים לזמן ארוך. תכננו ותזמנו את האריזה, והתחילו לבצע.
  • בקשו עזרה מחברים - גם באריזה וגם ביום המעבר. יהיה להם הרבה יותר קל להיות קרי רוח מאשר לכם.
  • הרחיקו את החפצים יקרי הערך מהבית כמה ימים לפני ההובלה - אפשר לאחסן אצל בני משפחה או בכספת.
  • קחו חופש מהעבודה בימים שלפני ואחרי המעבר.